פרובנסל נ' שירביט חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התובע פרובנסל עובדיה יליד 1969, נפגע בתאונת דרכים ביום 24.9.07.

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

נקבעה על ידי מומחים מטעם בית משפט, נכות של 10% בתחום האורטופדי ונכות צמיתה של 2.5% בתחום הנוירולוגי.

2.שאלת החבות:

בשלב קדם המשפט וברור המוסכמות והפלוגתאות, הוצהר כי אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי, בכפוף לבדיקת תוקף רשיון הנהיגה.

הוצג אישור משרד הרישוי ממנו עולה כי עד ליום 22.4.07 היה לתובע רשיון נהיגה בתוקף, אשר פג בגין אי תשלום קנסות ובשים לב למועד ארוע התאונה, ככל שלא חלפו 12 חודשים, לא באה בפני ראיה לעניין העדר זכאות על פי החוק.

לפיכך, הנני קובעת כי נתמלאו הדרישות לעניין חובת הביטוח הקבועה בסעיפים 2 ו- 3 לפקודת ביטוח רכב מנועי, קרי קיומו של ביטוח חובה ובנסיבות מדובר "בתאונת דרכים" כהגדרתה בחוק וכי התובע זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף כתוצאה מהתאונה.

3.הנכות הרפואית:

המומחה הרפואי בתחום האורטופדי פרופ' תום הלל קובע בחוות הדעת מיום 2.4.09, כי התובע נחבל בתאונה במנגנון "צליפת שוט" ונותרה נכות צמיתה בגין הגבלה קלה בעמוד שידרה צווארי בשיעור 10% לפי סעיף 37 (5) (א) לתקנות המל"ל.

המומחה קובע בחוות הדעת כי לא נותרה נכות בעמוד השידרה המותני.

המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי ד"ר אריה קוריצקי קובע בחוות הדעת מיום 28.6.09, קיומה של נכות צמיתה בשיעור 2.5% בתחום הנוירולוגי לפי סעיף 34 א' ו- ב' מותאם לתקנות המל"ל.

המומחה התרשם כי: "בתקופה הסמוכה יותר לתאונה היה ליקוי תפקודי אשר הלך והשתפר עם הזמן, לכן גם הפסיק לפנות לרופאים המומחים ואף חזר לעבודתו הרגילה כדוור ברשות הדואר."

המומחים הרפואיים לא זומנו לחקירה נגדית ולפיכך, המימצאים בחוות הדעת לא נסתרו, הנכות הרפואית המשוקללת הינה 12.25%.

המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה וקבע נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% בתחום האורטופדי.

4.התובע כבן 38 בעת ארוע התאונה, ממשיך באותה עבודה בה עסק כדוור בדואר ישראל.

מאז ארוע התאונה חלפו כארבע שנים ולא הוכחה ירידה בהכנסה, למעט הפסדים בתקופת אי הכושר.

התובע מעיד על עצמו בתצהירו כי הינו בוגר 12 שנות לימוד וכי עבודתו כרוכה במאמץ פיזי והוא מתקשה לבצעה בגין המגבלות כתוצאה מהתאונה.

(ראה סעיפים 17, 18 לתצהיר).

בחקירה נגדית התברר כי לתובע רקע רפואי קודם (ראה עמ' 17 ו – 18 לפרו') וכי אחרי שלושה חודשים חזר לעבודה במשרה מלאה, אך לא באותו היקף וטיב עיסוק אשר היו בצידן הטבות שכר, אף שלא היה בפיו הסבר לנתונים המופיעים בתצהירו לעניין ירידה נטענת בשכר (עמ' 19 ו- 20 לפרו').